חלונות - תמר כשר חלון – פתח העשוי בקיר בית או בכל מבנה אחר, לחדירת אור ואויר פנימה ולהבטה בעדו החוצה. כך, הגדרתו של החלון במילון אבן שושן ובכך אולי אפשר להתחיל ולדבר בתערוכה הנוכחית של האמנית תמר כשר, תערוכה שכל כולה, הצצה, החדרת אור, אויר והרבה סקרנות. שבע עשרה שנים יוצרת תמר כשר בעבודות הדפס מגוונות. בשנים האחרונות היא משתלמת בסדנת ההדפס של מוזיאון תל אביב, תוך שהיא מגלה את העושר הרב הטמון בטכניקה הזאת. התערוכה "חלונות" היא מקבץ של עבודות נייר שעשתה כשר במשך 17 שנות יצירתה, עבודות שבכולן ניכר החיפוש, וההצצה אל העולם האחר. נושא החלונות הוא נושא חשוב ומרכזי באמנות, למן תקופת הרנסנס ועד היום. אמני ארצות השפלה היו הראשונים לפתוח צוהר אל הנוף הנגלה דרך החלון, מבקשים לקשור בין הפנים לחוץ, להרחיב את היריעה. באמנות הישראלית, היה זה בעיקר הצייר ראובן רובין, שהרבה לצייר אדני חלונות, תריסים ופתחים אל הנוף הישראלי החדש עבורו, העולם השונה שכה הקסים אותו. אף כשצייר בתוך הסטודיו הפרטי שלו, הקפיד לפתוח חלון ולמקם את עצמו, הצייר הארצישראלי, כחלק בלתי נפרד הנוף והארץ. תמר כשר כמעט ואינה עוסקת בחלון אל הנוף, השם "חלונות" מקבץ בתוכו מכלול גדול ומגוון מאד של יצירה העוסקת למעשה בחלונות מטאפורים. חלונות, שהם הצצה לעולמות פנימיים, מחשבות, הרהורים ואולי אף פחדים מהלא נודע. כמה וכמה סדרות מוצגות בתערוכה וכל אחת מהן משקפת את נושא החלונות בדרך אחרת. לעיתים זהו חלון של ממש, של בית כלשהו, פעמים אחרות זהו אזכור ותו לא - מלבן או ריבוע המבקש לפתוח עצמו אל משהו ואולי אל מישהו. סדרה שלמה היא זו בה מציגה תמר הרכבים שונים לריבועים, הנטועים בתוך מעין מסגרת ובכל פעם הרכבם הצבעונית והמרקם הגיאומטרי הפנימי שלהם שונה. יש והחלונות חוברים לצורות גיאומטריות מעוגלות דווקא וביחד הן יוצרות עולם המזכיר מאד את העולם הקבלי הניבט מיצירתו של מרדכי ארדון. בסדרה אחרת היא מרכיבה כמה חלונות ופתחים זה בתוך זה, מבקשת להסתכל פנימה עוד ועוד ולגלות אולי משהו שטרם התגלה, ושבתוכם נעות צורות גיאומטריות שונות כמו גם חמשות עם תווים, ואולי גם המוסיקה מבקשת להיות חלק מהפענוח. כאשר החלון הוא חלון ממשי, הוא מתחבר פעמים רבות אל הבית אותו מציירת כשר כמו הבית האידילי שמציירים ילדים, אותו מלבן שעליו ניצב משולש. הבית בעל גג הרעפים המשדר תמיד תחושה של חום ובטחון. מוטיב זה החוזר שוב ושוב ביצירתה של כשר, הוא סמל למוכר והבטוח – הבית. בסדרת הדפסים צבעוניים שיצרה, משמש כל פורמט הציור כצוהר, דרכו היא מובילה אותנו לצבעוניות עשירה הנעה בין המופשט לפיגורטיבי, נדמה שאנו רואים כאן שמשות ושדות ושמיים והכל כאמור בצבעוניות עזה ואקספרסיבית. באחת הסדרות שיצרה, החלון מצטמצם למעין ריבוע, המהווה מנהרה הסוחפת את הצופה פנימה. בתוך המנהרה היא יוצרת בכל פעם דימוי אחר, צבעוני, מופשט, הניתן לפירוש שונה על ידי כל אדם ואדם. פעם אלה נטיפים שחורים הזולגים באופן חופשי, בפעם אחרת נדמה שהיא בונה מעין סולם המוביל לשום מקום, לעיתים בקצה, והיא ממקמת אותו על משטח בעל צבעוניות עשירה ושמחה. תמיד יהא זה דימוי שניתן לתת לו פרשנויות שונות. על אף שבכל פעם ה"חלוניות" שלה משתנה ונעשית בטכניקות שונות, כמעט תמיד התוצאה אניגמטית, לא כזאת המבקשת לומר אמירה פשוטה וברורה, אלא הצצה לעולם אחר, רחוק, בלתי מוכר. ללא ספק יש ביצירה הקשרים למוות ולעולם הבא, אותו עולם הנסתר מכולנו. החיפוש הזה אחר הבלתי נודע, ניכר מאד באחת העבודות, בה גוזרת תמר ויוצרת מעין חלון, בתוך חלון, בתוך חלון, מבקשת שוב לצלול פנימה כמה שיותר עמוק, בשביל לחקור ולגלות. שפת הציור של תמר עשירה מאד וניכר כי תמר לא מפסיקה ולו לרגע לחפש דרכי ביטוי חדשות. היא חורטת, מדביקה, מפרקת ומרכיבה מחדש ובעיקר חוקרת. חוקרת את עולם האמנות ואת העולם סביבנו, חוקרת בלתי נלאית, המבקשת לתת גם לצופה, הצצה אל תוך נבכי נשמתו הוא. מירי קרימולובסקי, אוצרת. לפרטים נוספים: ג'ולי בן נעים יועצת תקשורת לוטן תדמיות