לעבודת האמנות של talya יש חיים משלהם היא כמו אשף היוצר במטבחו התרחשות בעשרות טיפות בצבע. הבד מהווה עבורה משטח פעיל ולא מצע בלבד ,קיימת הרגשה שיש רצון וכוונה לתת לבד הקנבס חיים מחדש לשם יצירת "התעוררות" זו . ,משתמשת האמנית באמצעים של אי-אחידות ,וכאוס.של צביעה והבלטת מרקם העבודה הראשון בסיבי צבע ארוכים וגסים שסופם יוצר אפקט של נוכחות בתנועה והתקדמות למופשט אל האין סופי . המחשבה היחידה "המכוונת" את עבודתה היא ראיית בד הקנבס כמדיום בעל קשר הדוק לטבע.
talya רוצה לתת לדברים להתרחש,לזרום בטבעיות עם העשייה ולא להיכנע לאופיו הסטטי של הציור , היא מעניקה לנו הצופים בעבודותיה סוג של מראה מתעתע משתנה החולף,מדימוי קונקרטי לדמיוני מייחודי וסגור לאוניברסאלי ופתוח .
ציוריה מלאים בקווי מתאר,קוויי הדגשה ,קווים מרוסקים,קווי עקבות זיכרון,קווים מוחקים וקוויים נמוגים אחרים, סוג של טיפות ונזילות של גשם שהם חלק מהרקע או "התפאורה" לתרחישים של נושאי הציור שלה. טיפות הצבע שבהם היא צובעת את משטח הבד יחד עם הכתמים הגדולים המרצדים בכסף וזהב הם סוג של אמירה פוסט מודרניסטית שבהם המרחב מתמלא , נחסם או מותווה על ידי אלמנטים כמעט ארכי- עתידניים לפעמים הם תאור תמים ופשוט למראה ולפעמים הם מוצר שבאה מהזיכרון החזותי שלה ואו מעולם פנימי אחר .
אצל talya שפת האמנות שבחרה היא שפה "אוניברסאלית" ייצוג המחייב אותה לפני הכול ובראש ובראשונה לאופייה האישי של ההתנסות ולאמצעים האמנותיים העשויים לאפשר לה דרכי ביטוי מיוחדים. מה שמתגלם וחוזר שוב ושוב ביצירותיה הוא החיפוש אחר סגנון שלה , מתוך בחירה חופשית החפה מכל שיקול של מקום וזמן Talya מחפשת דרך.חדשה הציור שלה ניזון מחזרה בלתי פוסקת בהזרקת הצבע יצירותיה יותר משהן מספקות תשובה ברורה לתהייתו ולפרשנותו של הקהל ,הן יוצרות מתח המתבקש לפענח את צפונותיהן .
יצירותיה הן ביטוי אישי מופשט ייחודי שהאמנית מזמנת את הצופים בו לקחת חלק , ככול שאנו מתבוננים יותר בקומפוזיציות שלה ,אנו משתכנעים שלא ניתן לפענח עד הסוף ומה סוד יצירותיה .
טליה סוגרת מעגלים ,נותנת לנו לזרום עם חוויותיה ומקפיאה את המראות על הקנבס כאלו הוא "חי " היא הציגה בארץ ובחול בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות.
בתערוכה החדשה מציגה טליה עבודות חדשות וגם סדרת עבודת מתקופה מוקדמת שלה